פרק אחד־עשר: עקירה

עקירה 121 לקסטל, נכבשה ב- 11 באפריל . כל בתיה נהרסו . לימים הוקמה על שטחי הכפר מבשרת ציון . יואב בירון, שכתב ברגש על הפחד שלו מפני מותו ומפני כּלָיָה של העם היהודי, שירטט את הישגי 'מבצע חירם' לכיבוש שאר הגליל בחודש אוקטובר : "שיירות הפליטים מילאו את הכבישים . שיירות ארוכות, של זקנים נשים וטף לרוב [ . . . ] אימהות נשאו תינוק על הגב ושניים שלושה פעוטים שרכו את רגליהם מאחוריהן . על כל קילומטר צפונה רבו מטלטלי הפליטים שעזבו בדרכם . שָם זקן שלא הדביק את השיירה עם בת אשר מזרזת אותו למהר . התהלכו הפליטים כפופי גב ועיניהם נעוצות באדמה" . ובירון מסכם את המבצע : "שמחה באוהליך ישראל . סיכומו של הקרב היה רווח נקי [ . . . ] הגדוד שזז לבסיסו אחר קרב, היה תוסס ורענן ; שר ורוקד . כה קלילי רוח היו החיילים עת פצחו את קולם בשיר" . התיאור נע בקיצוניות בין סבל לאושר, אך מסרב לחבר בין השניים ; לשיירות הפליטים אין סיבה או אחראי, הן פשוט 30 שם כמו תופעת טבע . בארכיון 'יד יערי' בגבעת חביבה, בתיק האישי של יוסף ושיץ, בין מסמך מיוני 1948 לדוח מ- ,1950 היה דף קטן עם התיאורים הבאים על מעשי חיילים ב'מבצע חירם' לכיבו...  To the book