פרק רביעי: מקורות

38 פרק רביעי אם סופרו בכלל . השתיקה הייתה חלק מן הזיכרון . בחברה היהודית בישראל לא היה מקום לסיפורי נכבה פלסטיניים, והשתיקה על טנטורה הייתה חלק מהשתיקה הכללית של הפלסטינים בני הדור הראשון לגבי התבוסה של 84' . הדחקת הנכבה בדור הראשון אינה יוצאת דופן בקרב קורבנות של אלימות המונית ( או אלימות המופנית ליחידים ) , שרגש בושה אופף אותם כמו גם רצון לבנות חיים חדשים בלי לחשוב יותר מדי על העבר הטראומטי . הסבתא במשפחת חנין מג'אדלה ( حنين مجادلة ) שמעה על שאירע בטנטורה, אך פתחה את סגור ליבה רק עשרות 3 אִבְתֵּסַאם מַרַאעְנֵה ( إبتسام مَراعنة ) , חברת כנסת שנים אחר כך, ב- 2021 . לשעבר של מפלגת העבודה, גדלה בפְרִידִיס . סרטה "פארדיס, גן העדן האבוד" ( 2003 ) נפתח בשיחה שלה עם אביה . 4 היא שמעה מפה לאוזן שהוא היה אחד הצעירים שנלקחו מפְרִידִיס לקבור את גופות הנרצחים בטנטורה . היא שואלת אותו על כך, אך הוא מסרב לספר . אביה אכן היה מאלו שקברו את הגופות, כפי שסיפרה מראענה ב- 2022 . 5 הוא אומר לה שעדיף לשתוק, "זה לא הזמן שלנו, בתי" . הזמן עובר, אי-אפשר לנעול את הזיכרון בכספת, הדורות מתחלפים . איסוף עדויות שב...  To the book