סין

334 אודי אדיב ולפיכך, "הדורות החיים" שימשו, למעשה, כאמצעי להגשמת הקומוניזם בעבור הדורות הבאים . שנית, בסין, המפלגה, היא בד בבד גוף פוליטי רעיוני ומנגנון שלטוני . השילוב הזה יכול היה להיות טוב, בתנאי שהפן הרעיוני של המפלגה היה גובר על התפקוד השלטוני ומנחה אותו . אלא שלשם כך נחוצה "האידיאה" המרקסיסטית, כמקור השראה וכעיקרון מנחה של השלטון . אולם נראה, כי המפלגה הקומוניסטית הסינית משתמשת במרקסיזם, בעיקר, כדת חילונית, ולמעשה פועלת בעיקר לביצור שלטונה . זהו מקורם של העדר השקיפות, של כפל הלשון ושל הסתירות בין ההלכה למעשה, המאפיינים כל כך את התנהגותו של השלטון הסיני . כלומר, חוסר יכולתו של המשטר לגשר בין האידיאל הקומוניסטי למציאות החברתית והכלכלית הסינית . לפיכך, השלטון מצדיק ומסביר את צעדי הדיכוי שהוא נוקט כ"צעדים הכרחיים", הדרושים בדרך להגשמת הקומוניזם . בכל מקרה ברור, שהמרקסיזם כמושג מסביר, כמקור השראה וכחזון אידיאלי שוויוני איננו רלוונטי כלל במציאות הסינית . אם תשאלו סיני מצוי מה הוא חושב על הרעיון הקומוניסטי, הוא ימלמל משהו חיובי, רק כדי לצאת ידי חובה כדי למלא את מצוות השלטון . זאת ועוד, ...  To the book