עקי

302 אודי אדיב שמץ של תלונה או ביטוי של צער וכאב על מר גורלו . על מידת רוחניותו נאמר אולי עוד, שהוא היה אחד האנשים הפחות חומרניים, והנדיבים ביותר שהכרתי מימיי . אולם יותר מכול, עקי היה איש שמאל מסוג מיוחד, שאין רבים כמוהו . אלה היו גם המילים שלו באחת השיחות האחרונות שהיו לנו, בעקבות המפגש ההיסטורי של ‘מצפן' כשנה לפני מותו . "אני", כך הוא אמר, "בניגוד ליתר המייסדים של ‘מצפן', לא קיבלתי חינוך מרקסיסטי . עד שביתת הימאים כלל לא הייתי אדם פוליטי . מה שהביא אותי למפלגה הקומוניסטית היה ההזדהות שלהם עם המאבק שלנו, ועם המאבק של המדוכאים בכלל" . עקי אכן הגיע למרקסיזם דרך הלב, ורק אחר כך הוא קיבל אותו גם דרך הראש . לפיכך, המרקסיזם לא היה בעיניו אף פעם "תורה מסיני", אלא עוד ניסיון תיאורטי מעניין להסביר את העולם ולתקנו . עקי התחיל מהשאלות הפילוסופיות הגדולות ביחס לעולם, ולאורן הוא בחן תמיד את המרקסיזם . במובן הזה, נראה שדווקא הוא, באופן הביקורתי הנון – קונפורמיסטי שלו, היה נאמן יותר לדרכו של מרקס : גם מרקס "הגיע" למרקסיזם כמענה לשאלות הפילוסופיות הגדולות של זמנו . מאוחר יותר, מאותה נקודת המבט פילוסו...  To the book