|
|
המהפכה שלא הייתה 197 אחרי הפסקת האש, התפרק בהדרגה גם המתח ששרר בתוך הכלא, והוא נשאר במינון נמוך . התפיסה של האסירים הפליליים היא כוחנית מאוד : "אנחנו ישראל ניצחנו את הערבים", והנה פתאום, ישראל, למרות ניצחונה, קיבלה מכה קשה, והדימוי העצמי שלהם כ"מנצחים" התערער . הם לא נעשו פחות לאומנים, אבל נראה שהם למדו לכבד את ה"ערבים" שניצבו מולם . לאחר המלחמה התחילו שיחות השלום, ובשביל הדור שלנו זה היה מהלך בלתי ייאמן . הייתה מידה של אופטימיות באוויר, הרגשה שאולי בכל זאת אפשר לפתור את הסכסוך בלי מאבק מזוין, ולא בדרך המהפכנית הקשה, כפי שחשבנו . האופוריה ששררה לאחר מלחמת ,1967 הילת הניצחון והגבורה של צה"ל ותחושת האומניפוטנטיות והשחצנות ביחס ל"ערבים" - כל זה התערער בבת אחת . התגלמות השבר המוראלי הזה הייתה ההתפכחות מפולחן הגנרלים, ובעיקר מפולחן האישיות של משה דיין . הגיבור הכל – יכול נחשף במהלך המלחמה בכל עליבותו ואפסותו, ונראָה כאילו יצא כל האוויר מהבלון הנפוח של דמותו . כאילו לציבור הישראלי נפל האסימון, והוא הבין שההנהגה הזאת המיטה עליו את האסון של המלחמה . אותה התחושה שהייתה לי ב – 1967 התממשה לנגד ע...
To the book |
|
|