הביקור בדמשק

130 אודי אדיב ויחזקאל הם חברים רציניים, בעלי תודעה, ואין לי ספק בנאמנותם" . "אין דבר", הוא עודד אותי, "תתקדם לאט, אבל בטוח . יותר טוב אדם אחד רציני מעשרה אופורטוניסטים קלי דעת, כמו דוד" . מתוך דבריו ניתן היה גם להבין את מידת החשיבות שהוא מייחס לגיוסם של החברים היהודים . "זאת", הוא אמר, "המשימה העיקרית שלך" . גם דני סיפר שבשיחות שלו עם אבו כמאל הוא אמר ש"יהודי אחד שווה יותר מעשרה ערבים" . למחרת היינו עסוקים כל היום בהכנות לנסיעתנו לסוריה . בבוקר נתתי לו את התיק עם חפציי "הישראליים" . "אני אשמור אותו במקום בטוח עד שנחזור", הוא אמר לי, "אני זקוק גם לצילום שלך להוצאת דרכון" . לאחר מעצרי הודיתי בחקירתי ש"נסעתי בדרכון סורי על שם ג'ורג' חורי, בטיסה מאתונה לבירות, ומשם במונית לדמשק" . חששתי קצת מהנסיעה בדרכון זר לבירות . "כיצד יתנו לישראלי דובר עברית כמוני לעבור בשדה התעופה בבירות ? " אולם במחשבה שנייה אמרתי לעצמי, "אם דני האשכנזי הבלונדיני לא עורר את חשדם של שוטרי הגבול בבירות, אז גם לי אין מה לחשוש" . אבל בעיקר סמכתי על אבו כמאל, שידאג לכל הסידורי הנסיעה שלי . אכן, הנסיעה עברה בשלום, אף שהיו...  To the book