דני

המהפכה שלא הייתה 121 שהיו בניגוד מוחלט לדעותיי הפוליטיות, היו תוצאה של יצר הסקרנות וההרפתקנות שהיה בי ועדיין קיים" . דני לימד אז בבית ספר תיכון בכפר סבא ולפיכך, הסביר לי, יוכל לנסוע רק בזמן חופשת הקיץ . למחרת, ביום ראשון בבוקר, חזרתי ברכבת לחיפה ובלילה כתבתי לאבו כמאל שדוד לא יוכל לנסוע, אולם פגשתי חבר נוסף שיוכל לנסוע בחופשת הקיץ . את שם וכתובת השולח העתקתי מספר הטלפונים, ולמחרת בבוקר, בדרך לאוניברסיטה, שלשלתי את המכתב בתא הדואר המרכזי במרכז הכרמל . בחודשים הבאים המשכנו להיפגש כרגיל בערבי השבת, ובאספה השבועית של "החזית האדומה", בלי להזכיר עוד את עניין הנסיעה . רק שולה, חברתו של דני, ידעה על נסיעתו . ערב נסיעתו של דני נפגשנו בדירתו, ומסרתי לו את הכתובת של אבו כמאל בבירות, וכמה קטעי עיתונים וספרים שביקשתי שייתן לאבו כמאל . "תגיד לו", אמרתי, "שאני אסע שוב רק בסוף ספטמבר, אבל העיקר שתשמע ותכיר את דעותיו" . "עצם הפגישה של דני עם אבו כמאל", אמרתי לעצמי, "יש לה חשיבות" . דני השאיר בידי את מפתחות מכוניתו . הוא החנה אותה במגרש החניה של תחנת הרכבת "מרכז" בתל אביב, וביקש שאבוא מדי פעם ואתניע אות...  To the book