|
|
המהפכה שלא הייתה 47 את העסקתו של ישראל, ולהבטיח לו קביעות בעבודה . נראה שנימוקיהם האידיאולוגיים של רן וראובן היו משכנעים, אולם ההכרח הכלכלי והסולידריות של חברי הקיבוץ עם עובדי הסנדלרייה היו משכנעים יותר . דיון נוסף שזכור לי התקיים במפגש שלנו עם ניומקה, אביו של יוסי, אחד מהמנהיגים נותני הטון שבקבוצת "הבניימינאים", ממייסדי הקיבוץ . הוא היה אז בן 60 - ,65 צעיר יותר ממני היום, ונראָה לי אז כאיש בא בימים, שעושה את חשבון חייו . שאלנו אותו, במבט לאחור על חייו בקיבוץ, האם הוא מצטער על משהו ? או מה היה עושה אחרת ? תשובתו – דעתו על דרכו של הקיבוץ הייתה כצפוי, מאוד חיובית ואני זוכר את הערכתי הרבה כלפיו . כחצי שנה אח"כ ניומקה, כחבר בקבוצה של "הבניימינאים", הפך להיות, בעקבות המלחמה, לאחד המתנגדים המרים ביותר שלי .
To the book |
|
|