המוסד

30 אודי אדיב האישי ושל הקבוצתי ; של עבודת הידיים ושל הראש : של החומר ושל הרוח . כל אותן הפעילויות שלנו נעשו מתוך רצון ומעורבות אמיתית ב"ענייני הקבוצה" . ברוח הקיבוצית, גם המחנכים שלנו ישבו במעגל של שיחת הקבוצה, ושוחחו איתנו בגובה העיניים . האידיאה הסוציאליסטית הציונית של "השומר הצעיר", שלאורה התחנכנו, הייתה ניסיון לשלב את הרעיון הציוני של הלאומיות היהודית עם הרעיון הסוציאליסטי האוניברסלי . אולם, נראה כי במוסד שלנו "שכחו מה זה להיות יהודים" . הייתה לנו גאוות יחידה ותחושה שאנחנו בונים את החברה הקומוניסטית השוויונית, כפי שהיא על פי התורה המרקסיסטית . הסתכלנו על העולם מלמעלה, וראינו את המוסד כמודל של חברת נעורים וכמסגרת חינוכית שמכינה אותנו ל"הגשמה" בקיבוץ . מאחר שכך, חיינו במוסד לא היו רק חברת הנעורים הרגילה, אלא גם ניסיון ליחס משמעות רצינית לחיינו . מונחת לפניי מחברת ישנה, ובה פרוטוקול של כמה משיחות הקבוצה שלנו בכיתה י"ב . נושא הדיון של אחת השיחות הוא : משמעות הדיבר על אופיו של "השומר" . אני הוא ראשון המדברים : "מהו אופי וכיצד הוא נבחן בחיי היומיום ? היכולת לבצע תביעות . חדוות חיים פירוש...  To the book