הקדמה

14 אודי אדיב בשבילי ובשביל שלושת חברי הישראלים, המעצר והמשפט היו "סוף העולם" וראשיתה של דרך חדשה . המעצר קטע בן לילה את הרצף של חיי והתקשורת הפכה אותי לאויב הציבור . מאז מעצרי ומשפטי ועד היום, עדיין מוזכר שמי לעתים מזומנות, בהקשרים של ריגול ובגידה במולדת . בעיניהם של דוברי הימין "אודי אדיב" הפך למשל של "שמאלנות", "אהבת ערבים" ו"חציית קווים" . בצורה הבוטה והמפורשת ביותר עלה שמי בעקבות רצח רבין, כמקבילו השמאלני הקיצוני של יגאל עמיר . "מה עם אודי אדיב ? " הייתה תשובתם ההולמת של המתנחלים והרבנים, שהסיתו ועודדו את הרצח . לדאבוני, גם בעיניהם של רבים מאנשי השמאל, הפרשה שלנו נראית כרוח רעה המאיימת על מידת הפטריוטית שלהם . רן כהן, ממנהיגי מרצ וחבר גן שמואל, היה משיב לחברי הכנסת של הימין בטון אפולגטי : "אבל אנחנו התנערנו לחלוטין ממעשיו של אודי אדיב" . לעומת זאת, בצד הפלסטיני הפרשה שלנו זכתה באופן מובן לתמיכה ואהדה . אף על פי כן, דובריו של הציבור הפלסטיני בישראל העדיפו להדחיק את הפרשה ולא להזכיר את שמי, פן יואשמו גם הם בחוסר נאמנות ובגידה . נראה, אפוא, שבערוב היום, לאחר כ – 50 שנה, מן הראוי היה ל...  To the book