כא

558 כשהגיעו אל הר הזיתים שינה הרב ממנהגו ולא עלה בשביל הסלעי המוביל אל בית פגה . במקום זה פנה אל החלק הפורה של ההר, אל עצי הברוש שהקיפו את גני הבתים האמידים . הברושים נראו באור הירח כהים ורגועים . רוח קלילה הניעה אותם, והם הרכינו באדיקות את צמרותיהם הטהורות . הרב נעצר ליד אחד הגנים, הציץ פנימה מבעד לסבכי הגדר, נגע בעצים, ופיו מלמל כאילו בירך אותם . שמעון בר-יונה נגע ביד אוהבת בשולי הבגד של רבו . כנראה, הוא חש בעגמומיות השורה על רבו, וביקש לעודדו . הרב הפנה את ראשו, ראה את שמעון וקרא : ״כולכם תיכשלו בי הלילה, כדברי הנביא זכריה : 'אכה את הרועה ואפזר את עדר הצאן' . ״ שמעון שמע את דברי רבו וזעק : ״כולם ייכשלו, לא אני . אני מוכן ללכת איתך לכלא, ואפילו למות למענך . ״ התלמידים האחרים שמעו את דברי שמעון, וכל אחד מהם רץ אל רבו וקרא : ״גם אני ! ״ הרב פנה אל שמעון, וחיוך עגום עלה על שפתיו : ״שמעון, אמן אני אומר לך : הלילה, לפני קריאת הגבר, אתה תתכחש אליי שלוש פעמים ! ״ שמעון חבט באגרופו על חזהו וקרא : ״גם אם אדע שעומדים להרוג אותי, לא אתכחש לך . ״ כך הבטיחו גם התלמידים האחרים . הרב התכנס בעצמו ופ...  To the book