יא

473 הכוהן הגדול את המצרכים שמכרו לעניי העם . לבסוף הגענו אל הכפר בית פגי . הכפר היה מרוחק מחומות ירושלים, ובכל זאת הוא נחשב לחלק מהעיר . כשאנשי ירושלים אמרו ״אפשר למצוא אותי באזור שמשתרע עד בית פגי״, הם התכוונו לפרברי ירושלים . האזור שמעֵבר לבית פגי נחשב מחוץ לתחומי ירושלים . בפאתי הכפר עומדים כמה עצי תאנה שדופים, שמעידים על מקור שמו : הרוח החמה שנשבה ממדבר יהודה מבשילה בטרם עת את פירותיהם או גורמת לנשירתם . לכן קוראים לכפר ״בית פגי״ . כלומר : בית התאנים הפגות — התאנים שלא הבשילו . כעת, בחורף, מתפתלים על העץ ענפים יבשים ומושיטים את קצותיהם החשופים אל הדרך, כאילו ביקשו רחמים . . . בכפר הזה היה בית ששמו ״בית עניה״ * . כאן גר אדם זקן, שהיה לו שם מוזר : שמעון המצורע . הוא לא היה מצורע . אילו היה מצורע, הוא לא היה רשאי לגור כאן . אבל קראו לו כך, כי הוא נהג לאסוף אליו את כל מי שנחשב 'פסולת אדם' . איש לא נחשב בעיניו אדם נחות שאינו רשאי להיכנס לביתו . הוא התייחס לכל אחד כאל אח, והיה מוכן לחלוק עם כל מי שלא יהיה את שולחנו ואפילו את מיטתו . לדבריו, ״בבוא העת יהיה לכולנו אותו משכב : האדמה . לכן, ...  To the book