ז

424 הרבה זמן, ומזניח אותנו . לא באנו בטענות ולא אמרנו מילה, אבל רבנו חש במרירות לבנו . באחד הימים הסביר לנו מדוע הוא נוהג כך : ״אתם ודאי תוהים מדוע אני מתמסר כל כך לגוי הזה וזונח אתכם, תלמידיי . לכן אענה לכם במשל ששמעתי מרבותיי : במזמור של דוד המלך כתוב 'ה' שומר את גֵּרים' . לְמה הדבר דומה ? — משל למלך שהיה לו עדר צאן גדול . רועי המלך הובילו כל בוקר את העדר אל האחו, ובערב כינסו את הצאן והחזירו את העדר אל הדיר . באחד הימים התחבר עופר איילים אל העיזים ורעה יחד איתם . בערב, כשהרועים הובילו את העדר אל הדיר לשנת הלילה, העופר הצטרף . למחרת בבוקר הוא יצא עם העדר לרעות בשדה . כך היה כל יום . המלך הבחין בעופר האיילים ואהב אותו מאוד . הוא יצא אל השדה, וכשראה איך העופר רועה עם בני הצאן, קרא לאחד הרועים והורה לו לטפל בעופר ולשמור שלא יאונה לו כל רע . ערב אחד, כשהעופר חזר עם הצאן אל חצר הארמון, הורה המלך לרועה להשקות אותו ראשון . הרועים התפלאו ושאלו את המלך : 'אדוננו המלך, יש לך כל כך הרבה עדרים, צאן ובני בקר, ומעולם לא אמרת לנו איך לטפל בהם, והנה — אתה מורה לנו כל יום מה לעשות בעופר האחד . איך זה ...  To the book