יט: הרב עורך שולחן

167 והידענים במקום . הם כיבדו אותו אחרי ההצהרה החגיגית שמסר בבית הכנסת באחת השבתות . לפי מה שהבנתי, הוא אמר שלא בא לסתור את התורה ואת דברי הנביאים, אלא לקיים אותם . הוא אפילו הוסיף ואמר שעדיף שהשמיים והארץ ייחרבו לפני שאפילו קוצו של יוד בתורה יופר, או משהו בדומה לזה . * כן, היהודים מייחסים חשיבות מוגזמת לספרי הקודש שלהם . הם משוכנעים שתורתם ניתנה להם משמיים, ויש בה כוח אלוהי . גם הרב הזה התייחס כך אל תורתם, למרות שדעותיו לא היו זהות לדעות הרבנים הרשמיים . על כל פנים, בעקבות הצהרה זו הוא התקבל על ידי לומדי התורה והסופרים כשווה בין שווים, והנפלאות שחולל לא עוררו בהם כעס . להיפך, מבחינתם, זה בסדר גמור אם למדנים חסודים עוזרים לחולים בעזרת תפילות ומעשי נסים . כבר אמרתי שכולם ידעו לחולל נפלאות, וגם רבנים אחרים ריפאו חולים בצורה כזו . כבר היו לו תלמידים . למען האמת, תלמידיו לא היו לומדי תורה, אלא פשוטי-עם עניים : כמה דייגים שזנחו את מקור פרנסתם והלכו בעקבותיו . הוא גר בבית תלמידו הראשון — זה שחילץ אותו מידי המשגיחים . זמן מה לאחר מכן הכרתי את הדייג הזה . שמו היה שמעון . הוא היה דייג פשוט, בעל...  To the book