יג: השמָנים של מרים המגדלית

122 טיפה-טיפה . את שמני הבושם היקרים ביותר היא שמרה בקנקני חרס פשוטים, כי זכוכית עלולה להחיש את התנדפות הבושם ולפגום בניחוח המקורי שלו . היה לה גם אוסף שלם של צלוחיות קטנטנות מעוטרות אבני חן . היא השחילה אותן על פתיל זהב שענדה על צווארה, וברגעי חסד של אהבה הזליפה את הבושם שבתוכן על בחיר לבה . חוש הריח של היהודים מפותח מאוד, והם יכולים לחוש בניחוחות האהובים עליהם מבעד קירות ושערים סגורים . אפשר היה לזהות כל משפחה לפי אוסף הבשמים שהועבר בירושה מאב לבנו, ונחשב אוצר יקר . היו להם מומחים בהפקת בשמים וערבובם . הם ידעו לרקוח שמָנים לצורך עבודת האל בבית המקדש ולשימוש אישי, עסקו בכך ימים ושבועות רבים, ותמיד אמרו : ״שמָנים אוהבים את קול המכתש והעלי . ״ מומחים אלה זכו לכבוד רב, ושכרם היה גבוה מאוד . הייתה לי היכרות אישית עם כמה רוקחי בשמים, ועם אחד מהם היה לי מפגש מעניין בבית מרים המגדלית : פעם בילינו בחברת אנשים רבים באולם הבשמים בבית מרים המגדלית . היא ערכה נשף לכבוד המעריץ הבבלי שלה — נסיך עשיר, בן למשפחה מיוחסת שהיה בא מפעם לפעם לירושלים כדי להביא קורבן לאלוהי היהודים . הירושלמים התאספו לכבוד...  To the book