ט: ירושלים ובית המקדש

95 המנגינה . אחריו צעדו בני משפחות כוהנים מיוחסים, זקנים נכבדים, אנשי הלכה, תלמידי חכמים . בעלי מלאכה ופשוטי עם מקומיים התערבבו בקהל עולי הרגל, הלבושים בגדי חג צבעוניים . רבים אחזו לפידים או כלי נגינה, וכולם ליוו את הכוהן הגדול בתרועות שירה . צריך היה לראותם בחג שהם קראו ״שמחת בית השואבה״ . ביום הזה הם הקריבו מים לאלוהיהם . אפשר להשוות את החג הזה לבכחנליות שאנחנו עורכים לכבוד דיוניסוס, אל היין שלנו . הם ניצבו על הגגות עם נשיהם וילדיהם, הציתו רצועות בד טבול בשמן והאירו את העיר, עד שנוצר רושם שהיא אפופה להבות . אירועי החג הגיעו לשיאם בחצר בית המקדש . עולי הרגל התקבצו בחצר, ועל מגדלי חומות בית המקדש עמדו כוהנים ובידיהם בגדי קודש משומשים שנטבלו בשמן והועלו באש . בגדים אלה היו עשויים מאריג יקר ביותר שנשזרו בתוכו חוטי כסף וזהב ונצבעו בגווני תכלת וארגמן . הם נארגו בידי נשים חסודות שעבדו על נולים מיוחדים, שהוצבו בבית המקדש אך ורק למטרה זו . ממרומי מצודת אנטוניה ראינו את להבות האש שהיתמרו מֵעל חומות המקדש ואורן התלכד עם אור האבוקות שהודלקו על גגות בתי העיר . חשבנו שהעיר כולה עולה בלהבות . קולות...  To the book