ישראלי כותב על פלסטיני

מבוא 17 17 ראיונות הקולקטיבי הפלסטיני והנצחתו, הוא לכד את תשומת-ליבי . ודיווחים עיתונאיים שבו והזכירו את שמו, ואני הלכתי ופיתחתי סקרנות גוברת באשר לשילוב שבין שירה מהפכנית, פוליטיקה מעשית, כריזמה, פשטות הליכות וכישרון דרמטי, שהפכו אותו למנהיג יוצא דופן . הרעיון שביוגרפיה פוליטית שלו תוכל לספר סיפור רחב יותר על פלסטינים, ישראל ותקווה בעידן הנכבה, משך את ליבי . כשהתחלתי לחקור את הנושא, הפכתי למגלה ארצות בניכר, או אפילו לפולש לתחום לו לא . אני חוקר ישראלי-יהודי, שכותב על מנהיג פלסטיני . עובדה זו עוררה סדרת דילמות הקשורות למעמדי על ציר הידע והכוח, להיררכיית הכוח בין קבוצות ההשתייכות שלנו . במשך שני עשורים חקרתי מגוון נושאים הקשורים לפלסטינים בישראל, ואני ער לרגישויות סביב יחסיי לתחום . מבחינה היסטורית, ולמרות קיומם של מספר יוצאים מן הכלל, רוב היהודים הישראלים שחקרו את התחום אימצו את הגישה האוריינטליסטית של הממסד הישראלי, הזדהו עם מטרותיו הפוליטיות, ובמקרים רבים פיתחו קשרים רשמיים או בלתי רשמיים עם רשויות ממשלתיות ומנגנוני הביטחון . במודע או שלא במודע, גוף הידע שהם יצרו שירת, או אף נועד לשר...  To the book