סוף דבר

גברת עם נרתיק | 273 כשסיימתי את בית הספר לרפואה, לא ממש ידעתי לאן פניי מועדות . בשנת הסטאז' עברתי ממחלקה למחלקה, והתלהבתי מכל מחלקה, אחרי שש שנים של לימודים, פתאום נהייתי ממש רופאה, מטפלת בחולים, כותבת מרשמים, וכל מחלקה נראתה לי התגשמות החלום . התחלתי בלחלום להיות רופאה פנימית, המשכתי לחלום להיות רופאת ילדים, אחר כך פלסטיקאית, המטולוגית, נפרולוגית ומה לא ? בחודש האחרון בסטאז' הייתי במחלקת נשים ונכבשתי . ממש נכבשתי . המקצוע נראה לי מעניין, מאתגר, עם המון אפשרויות, והלכתי על זה . הייתי האישה המתמחה הראשונה ברפואת נשים ומיילדות ב"הדסה” . עד אז היה מקובל לחשוב שמקצועות כמו ילדים, משפחה ופנימית הם אלה שמתאימים לנשים . הקונספט ששלט גרס שנשים יכולות לאחוז בסכין רק כדי לחתוך עגבנייה, מלפפון, אבל בשום פנים ואופן לא בני אדם . אני מרגישה בת מזל בבחירה שלי . רפואת נשים מכילה מנעד רחב של תתי – מקצועות הכוללים מיילדות, כירורגיה, אנדוקרינולוגיה, אונקולוגיה, רפואה קהילתית, ואפילו רפואת נפש . זה מאפשר התאמה מרבית לתת – מקצוע המתאים לכל אחת ואחד שסיימו התמחות במקצוע . ההתמחות הייתה קשה עד בלתי אפשרית לע...  To the book