שער שלישי - ילדיהם של חולי האלצהיימר

144 שער שלישי אבל הם כבר לא הרוב, ואני גם לא יכול להגדיר את זה כדיכאון כי גם את זה קשה להגדיר אצלה . כשנודע לי שהיא מאובחנת באלצהיימר, אני מניח שהגבתי ב"אוקיי", בלי לדעת יותר מדי מה זה ומהן ההשלכות של זה, כי אבא הוא האחראי, ואני כמעט לא הייתי בבית . בואי נגיד שזה פתח בפניי בהחלט את המושג של מה המוח שלנו עושה, את הדבר המורכב הזה שנקרא מוח וכמה הוא באמת השליט היחיד . אז אחרי שאני מכיר גם מה האלצהיימר עושה ואני רואה את אימא ברמה הפרקטית — זה מדאיג אותי ואני אומר : וואו, זה הרבה יותר מורכב ממה שחושבים . זאת אומרת שהמוח בעצם אחראי על הכול, אפילו על ההליכה והבליעה, וזה לא דבר מובן מאליו . אין למעשה אינסטינקט, זה המוח . אם המוח מתורגל, אז הוא מגיב בצורה אינסטינקטיבית, והגוף מגיב בצורה אינסטינקטיבית . אבל אם המוח מנוון, אז גם האינסטינקט לא יהיה שם . פרקטיקה לשמה . אנחנו משתדלים מאוד להגיע כמעט כל סוף שבוע . הרבה בזכות הבן המתוק שלנו, שיש לו סבא וסבתא והוא אוהב אותם מאוד . כשהם בחצר אז הקשר שלו עם סבתא הוא קשר חייתי בעיקר, אין שם יותר מדי תקשורת, אבל הוא מבין את זה . בזכותו אנחנו הרבה מגיעים לק...  To the book