|
|
חנה פישר גרפי 178 הרציונל מאחורי תוכנית זאת מתבסס על מחקרים שמצביעים באופן גורף על עלייה בחשיבות חברת ילדי הכיתה בבית הספר היסודי . התוכנית נשענת על הבנות התפתחותיות שמסבירות את העלייה בחשיבות ילדי הכיתה . על פי הבנות אלה, נפש הילדים בשלב החביון מרוכזת בעניינים החברתיים בכיתה . התפתחות זו קשורה בתהליכים משניים של נפרדות מהורים וממורים, חיזוק עצמאות קבוצתית, הפחתה בתפיסה אגוצנטרית ועלייה בתפיסה חברתית . התפתחות "עצמי‑‑חברתי" היא פנים‑‑נפשית אך היא קשורה ותלויה במציאות הכיתתית הממשית . עם המעבר מהילדות המוקדמת ( גן חובה, כיתה א' ) לגיל בית ספר יסודי, הילדים עוברים ממצב של "אני" למצב של "אנחנו" . הילד חש את עצמו בזהות עם החברה . ילדים בגיל בית ספר יסודי מפתחים את המיומנויות החברתיות הקבוצתיות, המסייעות להם לזרום בגמישות ולא בהתעקשות ובהתנגחות בתוך הקבוצה . הם מתאמנים להשתלב ולהסתנכרן עם החברה, והם מתאמנים בהגמשת העמדה האגוצנטרית לפיה הסביבה חייבת להתחשב בהם ולהתאים עצמה אליהם . בשלב הבא, לאחר שלב החביון, בגיל ההתבגרות, מתפתחות יכולות אחרות, ביניהן גיבוש זהות ייחודית אינדיבידואלית, שנבנית ...
To the book |
|
|