לרעות בשדה זרים בין אפולוגטיקה להזדהות במחקר היהודי של הנצרות

[ 18 ] גיליון 7 | דצמבר 2021 . טבת תשפ"ב באותו אחר הצוהריים נסעתי עם עמיתה שלי ברכבת החדשה מתל אביב לירושלים ושוחחנו איש על מחקרו של רעהו . בעודי מתאר בפניה את עיסוקי בחקר הנצרות במסגרת הדוקטורט שמנו לב לכך שאישה לבושה בלבוש מסורתי, אשר ישבה לצידנו, מקשיבה לשיחה בקשב רב . בשלב מסוים ביקשה אותה אישה להצטרף לשיחה, ובמבט מתפלא שאלה אותי אם אני — אף שחזותי הסגירה בבירור את השתייכותי, ולו מבחינה סוציולוגית, ליהדות האורתודוקסית — נוצרי . תשובתי הפשוטה שאני יהודי לא שכנעה אותה, והיא הוסיפה שוב ושוב לנסות לברר אם בכל זאת נולדתי נוצרי והתגיירתי, או יהודי והתנצרתי, או שאולי אני חצי יהודי חצי נוצרי . ככל שניסיתי יותר ויותר להסביר לה שאני בסך הכול חוקר נצרות מטעמים אינטלקטואליים בלבד, ממש כפי שמתמטיקאי חוקר מתמטיקה בלי להמיר את דתו, נדמה שהיא רק מתבלבלת יותר . היה זה בפשטות בלתי- נתפס בעיניה שיהודי יתעניין מבחירתו שלו בנצרות בלי שגם יזדהה איתה או יימשך אליה באופן כלשהו . כמו במפגשים אחרים בין הטריוויאלי לכאורה, למזעזע, המפגש הקצרצר זה לא נתן לי מנוח . מצד אחד, תגובתה המופתעת והכנה מאוד הייתה חריגה...  To the book