בראי הספרות: "סיפורים מנובנדגאן"

358 בשנת תש"ח, כאשר הגיעה לכפר השמועה שהישמעאלים הרימו ראש על עם שראל, ושמלחמה ניטשת בארץ הקודש, נחרדה הקהילה והתפילות לשלום ציוןי וירושלים התעצמו . יום צום הוכרז למען הצלחת יהודי ארץ ישראל בקרבות, וקופת רבי מאיר בעל הנס הועברה בכל בתי הכנסיות בכפר והתמלאה בפרוטותיהם של עמך ימת לישראל שזמן רב עמדהישראל למען ירושלים . עדנה הייתה גם לקופת הקרן הקי ריקה ונכלמת, והתמלאה אף היא . ארץ קמה ליהודים ואפילו אומות העולם הכריזו בזכותם של היהודים עליה . משכך, מצווים גם יהודי נובנדגאן לסייע ללוחמיה ולתקומתה, ולו בתפילה ובצדקה . ציפייה מהולה בדאגה עטפה את בני הקהילה בשבתות ובחגים הרבנים ופרנסי הקהילה הוסיפו ברכתוהימים לא היו ככל הימים . "מי שברך" למען יהודי ארץ ישראל וחייליה, ותיבלו דרשותיהם גם בנושאי הגאולה וחזון הנביאים . עם זאת, נשארו הדברים בגדר תפילה ודרשות בתוך ארבע אמות בית ת השני,הכנסת . הברכות והדרשות נותרו חסרי ממשות ותכלית, שהרי מאז חרב הבי תפילות ובקשות למען ירושלים ושיבת ציון היו הרגל ושגרה . ערֵבים הדברים לאוזנו של יהודי בדרשות של שבת, ומרווים הם נפשו תמיד . ועדיין, היו הדברים בגדר חזון...  To the book