ז. השיבוש הגדול

174 | הימנים המשיך במסלול שהתוו דווייט אייזנהאואר וקנדי אל עבר מעורבות עמוקה יותר בווייטנאם והסלמת המלחמה . היו שהזהירו אותו לא לעשות זאת . ב- 1961 הזהיר נשיא צרפת שארל דה גול את קנדי מפני "הסתבכות בלתי נגמרת" בהודו-סין, שבעקבותיה אמריקה "תשקע, צעד אחר צעד, בתוך ביצה צבאית ופוליטית שאין לה תחתית" . הנס מורגנטאו, ראש האסכולה ה"ריאליסטית" בתחום היחסים הבינלאומיים, שדגלה במדיניות חוץ המבוססת על חישובים קרים של אינטרסים 267 לאומיים, יצא גם הוא, מעל דפי ה קומנטרי , נגד מעורבות אמריקנית . ג'ונסון לא ויתר . לכותב הביוגרפיה שלו הוא אמר שההשלכות של תבוסה אמריקנית על המצב הפנים-מדיני מדאיגות אותו לא פחות מההשלכות הגלובליות שלה . הוא ראה עד כמה פגעו הניצחונות הקומוניסטיים בממשל של הארי טרומן . הוא ראה עד כמה הכיבוש הקומוניסטי של סין חיזק את ג'וזף מקארתי . הפסד בווייטנאם ירסק את ממשלו, יסכן את מדיניות הפנים שלו ויוליד דמגוגים חדשים . וכך, נוסף על גלי החיילים ששלח לדרום וייטנאם, ב- 1965 הורה ג'ונסון להפציץ את צפון וייטנאם . אבל האסטרטגיה הצבאית שלו הייתה מרוסנת . הוא הגביל את המתקפות מהאוויר, ולפעמ...  To the book