א. הנורמליות ומתוסכליה

א : הנורמליות ומתוסכליה | ו 2 זכה ביותר מ- 80 אחוז מחבר האלקטורים, אך בפחות מ- 42 אחוז מקולות הבוחרים . בזמן השבעתו של הרדינג, הפרוגרסיביזם הווילסוניאני כבר נעשה מקושר למלחמה, אינפלציה ואי-נחת אזרחית . הרדינג וקולידג' ייצגו שיבה למשהו שדמה לסטטוס-קוו שקדם לפרוגרסיביזם . הם לא ביקשו להיות התגלמותו של העם או לנווט את המדינה מהבית הלבן . הם פיקחו על ממשל מוגבל ובלתי מתערב, שקידם גאווה לאומית ושגשוג כלכלי . נוסף על כך, הרדינג וקולידג' לא חשבו על עצמם כ"שמרנים" . הם היו דובריו של האמריקניזם . הם גילמו את הזרם המרכזי . צמיחה כלכלית הייתה מזוהה בעיניהם עם רווחה חברתית . שנות העשרים היו אולי עשור "שמרני" שבו הפרוגרסיביזם נותר מחוץ לעמדות הכוח, אבל הן לא נחוו ככאלו אצל הפוליטיקאים המצליחים ביותר שלהן, וגם לא אצל מבקריהן הקולניים ביותר . בעבורם, שנות העשרים היו "נורמליות" . וילסון לקה בשבץ ונפל למשכב בחודשיו האחרונים בבית הלבן, אך לא לפני שהספיק לכוונן מחדש את העולם . הנשיא לשעבר של אוניברסיטת פרינסטון היה אדם שהאמין במומחיות טכנית, ניהול מדעי וחברה אורגנית ואבולוציונית . הוא היה שותף לעמדתו של ...  To the book