הבהלה לסוכר

למה בריטניה ? | 47 הזמן, מוצרים שהיו בעבר נחלתה של העילית העשירה נהפכו למוצרי יסוד בחיי היומיום . הסוכר נותר מצרך היבוא הגדול ביותר של בריטניה מאז שנות החמישים של המאה ה- ,17 כשעקף את הפשתן הזר, ועד שנות העשרים של המאה הבאה, כשעקפה אותו הכותנה הגולמית . בסוף המאה ה- 18 כבר צמחה צריכת הסוכר לנפש עד פי עשרה ממה שהייתה בצרפת ( עשרה קילוגרמים לאדם בשנה לעומת קילוגרם אחד בלבד ) . יותר מכל עם אחר באירופה, האנגלים פיתחו תיאבון שאינו יודע שובע לסחורות מיובאות . מה שהצרכן האנגלי אהב במיוחד היה לערבב את הסוכר שלו בסם אכיל ממכר מאוד, קפאין, בתוספת חומר נשאף אך ממכר באותה המידה, ניקוטין . בתקופתו של דפו, תה, קפה, טבק וסוכר היו הדברים החדשים מכל חדש . ואת כולם היה צריך לייבא . הבקשה האנגלית המתועדת הראשונה לתה הופיעה במכתב מ- 27 יד באי היפני ביוני 1615 מאת מר ר' וִיקְהָאם, סוכן חברת הודו המזרחית היראדו, אל עמיתו מר אִיטוֹן במקאו, שמבקש ממנו להעביר הלאה רק את "הסוג הטוב ביותר של צ'או" . עם זאת, רק ב- 1658 הופיעה הפרסומת הראשונה באנגליה למה שעתיד להפוך למשקה הלאומי . היא פורסמה בשבועון המסובסד רשמית ...  To the book