פרק חמישי - נשירה בחינוך הערבי לעומת היהודי

54 שער שני יחס שלילי שקיבלו בבית הספר ודיווחו במידה רבה יותר שבית הספר לא קיבל אותם והם לא הרגישו שייכים אליו — בהשוואה לתלמידים המתמידים ( אבו-עסבה, פרסקו ואבו נסרה, 2013 ) . על פי ראיונות שנערכו עם בעלי תפקידים מרכזיים בבתי ספר ערביים ונתונים שנאספו מבתי ספר אלו לגבי נושרים סמויים, הנושרים ממערכת החינוך הם בעיקר בנים, אשר הגיעו להישגים נמוכים בלימודיהם, בעלי דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים, שאיפות נמוכות, ובעיות התנהגות ( אלימות, חוסר שקט, חוסר משמעת, הפגנת מרד ) . מבחינה חברתית הם היו דחויים, הרגישו חוסר שייכות, והייתה להם השפעה שלילית על חבריהם . נוסף על כך, הם תיארו מערכת יחסים שלילית ולא יציבה, קשר רגשי בעייתי בין ההורים לבין המתבגר / ת הנושר / ת, ולעתים אלימות ביניהם . לפי ראיונות שנערכו עם הורי הנושרים, בית הספר הוא האשם העיקרי בנשירה של ילדיהם . הם התייחסו ראשית למספר התלמידים הגבוה בכיתה ולחוסר במסגרות המתאימות לילדים שמתקשים להסתדר במערכת הרגילה כגורמים אשר תרמו לנשירה של ילדם . עם זאת, הגורם העיקרי לדעתם שהביא לנשירת ילדם הוא אקלים בית הספר, אשר הביא לכך שהמורים הקדישו את מר...  To the book