פרק שני - שינויים במשפחה הערבית

22 שער ראשון לשאת את שם המשפחה, ובכך מבטיחים את המשכיותה . לעומת זאת הבנות עוברות לבית בעליהן, ובכך יולידו ילדים למשפחה אחרת ( חאג'- יחיא אבו אחמד, 2006 ) . באופן כללי, ילדים לא קיבלו עידוד לפתח מחשבות ועמדות אישיות, והציפייה מהם הייתה לאמץ ללא ביקורת את הערכים שבהם החזיקה משפחתם ( ג'ראיסי, 2012 ) . המסר החזק שהועבר לילדים הוא שרצונותיו של הפרט צריכים להיות מותאמים למערכת הסוציו-תרבותית שבה שולטים המבוגרים החזקים ( Baraket, 1993 ) . כמו כן לומדים ילדים מגיל צעיר שהנאמנות למשפחה היא ערך חשוב, ולכן קשרים חברתיים מחוץ למשפחה הם משניים בחשיבותם ( 1995 Haj - Yayia, ) . מערך היחסים במשפחה אופיין גם הוא בהיררכיה סמכותית, ובה האחים הבוגרים היו דומיננטיים יותר מהקטנים, ובמקרים רבים הם קיבלו אחריות לדאוג לאחיהם — בילדות ובבגרות ( 1999 Joseph, ) . עם זאת, כתוצאה מהחשיפה לחברה ולתרבות הישראלית והמערבית חלו שינויים הדרגתיים במאפייני המשפחה הערבית המסורתית — אך אלה לא היו כוללים ומקיפים ( חאג'-יחיא, 1999 ; 1997 Dwairy, ) . החברה הערבית בישראל מוגדרת כיום כ"חברה במעבר" — כלומר, חברה המתרחקת בהדרגה מה...  To the book