היינו צועדים

המרחב המקודש - ובלבו מערת המכפלה 253 הירידה למערה התרחשה בשבת בבוקר, בסביבות 30 : 7 00 : 8 . התינוקות נותרו עם האימהות בבית הממשל, ואילו הילדים הקטנים בני שלוש עד שמונה נהגו לרדת למערה עם אבותיהם . הילדים הגדולים יותר, בני 10 ומעלה, נהגו להצטרף ל"גדולים", תלמידי הישיבה ובנות השירות שגרו גם הם בבית הממשל . כל משפחה הייתה יוצאת מדירתה בבית הממשל, ובנקודת המפגש בשער הכניסה היא פגשה בדרך כלל משפחות נוספות . משם נהגו לצאת להליכה בקבוצות של שתיים שלוש משפחות . יעל מספרת : בדרך כלל היינו הולכים חבורה גדולה . . . הדרך הייתה בירידה מההר . . . טבע ובתים . נוף . שדות של ערבים, כרובית, קישואים . אפילו היה מעיין אחד בדרך ובתים של ערבים . מסלול הצעידה ארך כחצי שעה, בכלל זה שתי הפסקות מנוחה לכל כיוון . המקטע הראשון היה הליכה של כחמש דקות משער היציאה מבית הממשל הצבאי במורד הכביש . זו הייתה ירידה תלולה בדרך שמצדדיה עמדו בתי ערבים ושדות צמודים שגידלו בהם גידולים חקלאיים . הם הלכו בקבוצה עד לצומת שבפינתו ניצב הקיוסק של אבו יחיא . לאחר הפסקה קלה המשיכו בדרך ופנו שמאלה . המקטע השני נמשך כעשר דקות וכלל הליכ...  To the book