נוף היסטורי: הרובע היהודי

המרחב הפתוח - נופי חברון 213 התרשים אינו מדעי מופיעים בו מוסדות ציבור וחינוך ובתי הגטו בו מופיעים כגושים, אך הוא זורע אור חדש ומעמיק על חיי היהודים בגטו חברון ( בר כוכבא 2018 ) . אמנם לאחר מלחמת ששת הימים נעשו עבודות מיפוי ראשוניות של האתרים היהודיים בחברון שמריה גוטמן ויצחק ( אקל'ה ) גנירם המשיכו את סקר החירום באזור ותיעדו שרידים בחברון, ואף אריה רוטנברג ערך סקר שיטתי של מבנים יהודיים בעיר אך בגטו עצמו לא נעשה סקר מסודר ושיטתי ( שם ) . תרשים משוער של הגטו בחברון מאת ד' אבישר, 1934 . ארכיון העיר ירושלים, תיק : יהודי חברון, מכל : 2 / 327 . 214 ילדוּת במרחב רדיקלי הרובע היהודי היה אזור תחום וסגור, שהשתרע על פני כ – 250 מ"ר . הכניסה אליו והיציאה ממנו התאפשרו דרך שלושה שערים, שהובילו לשלושת רחובותיו . רחוב היהודים יצא משער השוק, הקיף את בית הכנסת על שם אברהם אבינו ואת מוסדות הקהילה והגיע עד השער החדש . רחוב הקראים היה ממוקם בצִדו השמאלי של הגטו והיו עולים אליו במדרגות . הרחוב השלישי היה צדדי : הוא התפתל מן הרחבה בסמטאות מקומרות ואפלות ובמרתפי מגורים עד שער המרחץ ושימש ליציאת נשים בלילה לצור...  To the book