פרק ב והגענו

סיפורי מעבר למקום והתחלה במקום : שעת הבשורה, ימים של הכנה, דרכים המובילות מכאן לשם ומתחברות זו לזו, רגע ההגעה, התחלה חדשה שהיא מסע למקום ובמקום ״ . ( עמוד 53 ) ״ והגענו 53 אומרים : "זה הבית שלנו, לא יוצאים" . והרב לוינגר לוקח אותם הצִדה, ואומר להם שהם צריכים לצאת ולתת לנו את הבית . והם יורדים ומורידים רהיטים, ואנחנו מעלים רהיטים ומתחככים זה בזה . עד הלילה הבית היה למעלה . ואז באה מרים לוינגר ואומרת : "בואו, הכנתי לכם ארוחת ערב . . . עברתם יום קשה" . זו הייתה ארוחת ערב של עשרים איש . . . הסתכלתי ואמרתי : "מה זה החיים האלה" . . . זה היה ביום שני . בשבת אבא מודיע לרב לוינגר שאנחנו עושים קידוש גדול לכל מתנחלי חברון לכבוד זה שהעתקנו את מגורינו לחברון . . . 29 משפחות היינו . אני ספרתי כל הזמן כמה משפחות יש . . . ואבא מכריז ואומר : "היום ברגע זה אני מחליף את שם המשפחה שלנו" . . . אני הרגשתי בתור ילדה כאילו אני משנה לא רק את המקום . את הזהות שלי . את השם שלי . מין שינוי מהותי . קיצוני כזה . והתחלנו . סיפורי מעבר למקום והתחלה במקום : שעת הבשורה, ימים של הכנה, דרכים המובילות מכאן לשם ומתחברות זו...  To the book