מתנחלי חברון

48 ילדוּת במרחב רדיקלי באוקטובר 1967 פנה הרב סרנא, ראש ישיבת חברון בירושלים, למשרד הביטחון בבקשה לכונן מחדש את הישיבה בעיר חברון שבה שכנה עד מאורעות תרפ"ט . שר הביטחון משה דיין דחה את הבקשה, והרב פנה באותה בקשה לראש הממשלה . בדיון שהתקיים בכנסת הִפנה חבר הכנסת שמואל תמיר ביקורת נוקבת כלפי ראש הממשלה : "כיצד הרשיתם לעצמכם לסרב לישיבת חברון לשוב ולקבוע את משכנה בחברון עיר האבות אשר ממנה גורשה בטבח דמים" . 6 משה דיין נימק את התנגדותו בכך שלא סביר ששלושים בחורים יֵשבו קרוב למערת המכפלה בתוך יישוב של 50,000 ערבים, וגם החלטתה של ועדת השרים הייתה שלילית . גם פנייתם של עורכי הדין אברהם פרנקו ויואל חסון בינואר 1968 לראש הממשלה בבקשה לחדש את היישוב היהודי בחברון נדחתה בנימוק שטרם התקבלה החלטה בנוגע לכך ( גזית 1985 ) . הניסיון ליישב את חברון זכה לתנופה לאחר הקמתו של כפר עציון על ידי אנשי המטה להחזקת השטחים, שבראשו עמדו הסופר אהרן אמיר ועורך הדין אליקים העצני . שני האישים נפגשו עם גורמים שונים וניסו לעודד הגעת יהודים לחברון באמצעות הפצת כרוזים לציבור הדתי בבתי כנסת ברחבי הארץ ( ארנון 2008 ) . בד בב...  To the book