עליית האופוזיציה

הדרך למשבר המנהיגות 33 מעמדו של מחנה אל – נשאשיבי היה בראש ובראשונה תוצאה של מעמדו של מנהיגו, ראעִ'ב אל – נשאשיבי, שהיה בעבר ציר בפרלמנט העות'מאני והמהנדס הראשי של מחוז ירושלים . מחנה החוסינים היה מלוכד סביב מנהיגותו של המופתי, ואילו מחנה הנשאשיבים היה מגוון הרבה יותר . מנהיגותו של מחנה זה היתה בעלת אופי מקומי, ולא היתה אחידות בעמדותיו הפוליטיות, וכל זאת כאשר חרגה האופוזיציה מהתחום המשפחתי הצר והקיפה ציבור רחב יותר . ציבור זה כלל בעלי תפקידים מתקופת השלטון העות'מאני שנשארו ללא תפקיד או כאלה שדחקו אותם מתפקידיהם החוסינים . עמדותיהם של אנשי האופוזיציה הפלסטינית, שנגדו את אלו של החוסינים, הביאו לידי התפתחותה של מערכת יחסים בין מנהיגים מקרב האופוזיציה לבין מנהיגי התנועה הציונית בארץ ישראל, מקצתם אף קיבלו תמיכה כספית מאנשי התנועה הציונית . מנהיגי האופוזיציה הפלסטינית בראשית שנות העשרים לא נתפסו לרוח הלאומיות הפלסטינית שביטאו הוועד הפועל והמועצה המוסלמית . אופייני הוא ‘שעשירי הארץ הגדולים נתפסו למחנה האופוזיציה יותר משנתפסו למחנה הוועד הפועל, ואילו את 39 מקצת משכילי הארץ נמצא יותר במחנה הווע...  To the book