פרק ארבעה־עשר: תל אביב

96 באופן יחסי, לא היה הומה . לא היה חם מדי . נכנסתי להתרחץ . כשיצאתי, נשכבתי על הלונגי שלי . היה לי נעים אך עם זאת הייתי חסרת סבלנות . ניסיתי לחשוב למה . חשבתי שאולי זה בגלל האנשים שאני לא יכולה ליהנות מהים, השמש, החול, הרוח, מהתחושות שהם מעוררים בגופי ובנפשי . תהיתי, אם הייתי מחוץ לעיר והחוף היה נטול אדם, האם הייתי מגיעה לאורגזמה הזאת שאני מפנטזת עליה ? היא כן נכחה אצלי בעבר . זו לא פנטזיה הבאה משום מקום . סמוך אליי, מעט מאחוריי, מבלי להתבונן, זיהיתי את הסיטואציה . בחורה שהגיעה בגפה, ובחור שהגיע בגפו, מדברים . חשבתי האם גם אני הייתי רוצה שמישהו יפנה אליי . לא עברו חמש דקות ובחור נעמד לידי . הוא שאל אם אפשר לשבת לידי . מתוך שהייתי באי שקט עם עצמי הסכמתי . אמרתי לעצמי, נראה מה הסיטואציה הזאת תעשה להלך הרוח שלי . אמרתי לו מראש שהוא יכול להתיישב לידי כל עוד הוא מבין שהוא לא ישכב איתי ושאסור לו לגעת בי . הוא התיישב . הוא היה מטומטם לחלוטין לדעתי וגם לא הבין את דבריי כפשוטם . אחרי משהו כמו שבע דקות אמרתי לו שאני רוצה להיות לבד עכשיו . הוא נעמד, ולפני שהלך עוד שאל אם יש מצב לראות אותי פה בשי...  To the book