פרק עשירי: אשפוז ראשון

79 הצלחתי ליצור לי איזה רדיוס סביב המיטה בחדר שיש בו עוד ארבע חולות נפש . אחת מהן דוחה באופן מזוויע . פמפרס, גיל חמישים, לא מוציאה את השערות אבל מגלחת את הפנים, מחזור על הבגדים, נפיחות, פסוריאזיס, לא מתקלחת שבועיים, שמנה, רועדת - וזה עולה לי בחלומות על נשים עם שיער שחור ארוך על הפנים ועל כל חלקי הגוף עד מתחת לחזה . כבר לא ממש הייתה לי ברירה אז הסכמתי . דורי, עורך הדין שלי, הסיע אותי לאִשפוז בירושלים . הבנתי מאפרת שאוכל לשהות שם שלושה חודשים . חשבתי לעצמי שכעת אוכל לנוח במיטה שלי, לא כאורחת בבית זר ומבלי להרגיש לא נעים או חייבת . תהיה לי מנוחה, אפילו שזה ביחידה של נפגעות תקיפה מינית, ואפילו שזה בבית חולים פסיכיאטרי . לפני שיוני התאבד התחלתי ללמוד לנגן בגיטרה . לקחתי אותה איתי . קניתי לפטופ זול והעברתי אליו את כל קובצי הכתיבה שלי - הייתי עסוקה בנגינה, קריאה וכתיבה . יומן : רגע לפני שהדלקתי את הלפטופ, מיקי באה ונתנה לי חיבוק, איזה כיף . באמת יש לי כאן חברים גם אם הם רק זמניים . אני לומדת על עצמי שאני מתחברת ממש מהר לאנשים ויכולה למצוא חברים בכל מקום . את מיקי הכרתי בזמן שחיכיתי חצי שעה לק...  To the book