sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
39 שריריי העייפים, כמו קרח הנמס והופך למים המתמזגים עם מי הים והופכים לנוזל אחד . עיניי הירוקות עצומות . שריריי רפויים . אצבעות רגליי עוד רגע ינשְקו לקרקעית החולית הנעימה, להרף עין יתנוסס בה חותמי, ואילו ברגע העוקב יימחו כלא היו . אט-אט עולה גופי אל פני המים, ונפשי היכן ? הרוח חמימה, אך אני רטובה ועורי סומר חידודין-חידודין, חשה כאילו אלפי סיכות קטנות ננעצות בבשרי . לאחר דקות אחדות יצאתי והתיישבתי על סדין שפרשתי זה מכבר . נשכבתי על הגב . התעטפתי בשמיכת צמר ישנה, והעמדתי פני נמה . בראש שלי קדחו מחשבות . לאן אלך ? חשתי ייאוש אשר החליש את גופי . וכך, נרדמתי . השחר הפציע . התהפכתי על הגב . קרני השמש שנשלחו אליי סנוורוני ועפעפיי החלו לעלות ולרדת . פקחתי את עיניי . יום חדש אותו יש לעבור, הרהרתי . איחלתי לעצמי שאהיה חזקה היום . מרחוק ראיתי איש צועד לעברי . הרהרתי : האם בכל זאת, על אף כל הקשיים שמציבים לי חיי, יש מישהו שם למעלה ששומר עליי ? התיישבתי ישיבת חצי לוטוס והבטתי בים . ההלך כבר היה קרוב והבחנתי כי דייג הוא ושני כלבים מלווים אותו . האחד לבן וגדול, זאבי . השני שחור משחור . “שלום ילדה יפה...  To the book
הקיבוץ המאוחד

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help