8 יומן : פעם, לפני הרבה שנים, גרתי בבית . גם עכשיו אני גרה בבית . הכי שלי מאי פעם . מה זה בית ? חִשבו . האם בזמן שחשבתם עבר בראשכם שבית אומר בהכרח גם עוד אנשים מלבדך ? אז פעם גרתי בבית כזה . הוא היה שלי . כעת הוא גם שלי . ב"טאבו" . בית המשפט העניק לי אותו . אז הוא היה שלי כי גרתי בו עם אימא, אבא ואח . אחרי שחיברו אותנו ל"קו", זה קרה כשהייתי בת שמונה, הטלפון היה מצלצל . היום אני מקפידה שהחיבור לקו יהיה מנותק, אלא אם אני רוצה לדבר . זה לא קורה כל יום . אז, כשהייתי מרימה ואלה היו חברים של ההורים, השאלה הראשונה הייתה : “מה שלום אבא ? " אוי זה היה כזה מעצבן . לא ידעתי אף פעם אלו מילים לומר כדי לחלוף כבר על הקטע המעיק וחסר המשמעות הזה . מה כבר יש להגיד . אני לא יודעת אם אתם יודעים איך נראית יד של אדם שעושה דיאליזה . פעם אחת, כשיצאנו מהמעלית בדרכנו להיכנס הביתה, האמה שלו, שהייתה מכוסה בליטות מעוותות, מחרידות - נגעה בפה שלי . “איכס" פלטתי ורצתי הביתה ושטפתי את הפה שלי בכיור במקלחת . במשך דקות ארוכות שפשפתי את השפתיים בסבון . אבא בטח נפגע, אבל הוא לא הראה סימן . סליחה, אבא, על שהתביישתי בך, מה ...
To the book