פתח דבר

11 מדוע זכרנו לשכוח ? המשימה . כל מסלול מתחיל בהתחלה, ולכן ברצוני להודות לפרופ' נעימה ברזל ולפרופ' יאיר זלטנרייך שליוו אותי בצעדיי האקדמיים הראשונים וטיפחו בי את הרצון להמשיך ולחקור . תודה מקרב לב לחברותיי ענת מסד ודנה הקמן מסד שהציעו את הנושא ואף ליוו את התהליך מקרוב . תודות רבות לחבריי הקרובים : זיו אגמון, איתן אזולאי, ארנון וייס, נבו אלון, גיל הררי, אורן נאוי ודני סובול על שלושה עשורים של צעידה משותפת ועזרה הדדית בכול . תודה מיוחדת שמורה למשפחתי היקרה : רון, טלי, רחל, ספיר, אליסף, אלעד, ירדן, אופק, תהילה-שירה, נילה, דריה ואוריה . תודה מעומק הלב לספי ולרינה ליטמן . לאשתי האהובה לירון ולבננו תום שמורה תודה גדולה במיוחד . שניהם נכנסו לחיי בזמן המחקר הזה ומילאו אותי אור גדול . לירון תמכה בי בכל דרך אפשרית ודאגה מקרוב שיושלם המסע הארוך . 10 תמיר הוד ה- 90 . השאלה הביכה אותי . עניתי שאני זוכר, אבל באופן עמום בלבד . התגובה לכך הייתה "מצוין, גש ובדוק מדוע אתה זוכר זאת באופן חלקי בלבד" . הבטחתי לבדוק זאת . כוונתי הייתה שביום מן הימים אתפנה לקרוא על הנושא ולהיזכר בו . בשלב זה שמעתי את המשפט ש...  To the book