|
|
30 יצחק ( איציק ) פלג המקורות הקלסית לעיתים דווקא מקשה על הבנת הסיפור ופשרו . בדיון על גבולות חלום יעקב וחלוקתו למקורות ( כח 10 - 22 ) תתבהר טענה זו . אבקש להדגים במהלך הקריאה בספר כי שיטת המגמות ( הסינכרונית ) , המאפשרת קריאה רב – משמעית במקרא, יכולה לתת במקרים רבים מענה חלופי לשיטת המקורות ( הדיאכרונית ) . הגישה הסינכרונית ( המתמקדת במגמות של הסיפור בלבושו הנוכחי ) מעודדת התייחסות למבנה הסיפור ולזיקתו לתוכנו . ההנחה היא שקיים קשר בין הצורה ( ה"איך" ) לבין התוכן ( ה"מה" ) , ושניהם משרתים את מגמת הסיפור . כלומר יש קשר בין מבנה היצירה לבין משמעותה . משמעות הכתוב נוצרת ומתבטאת רק בעיצובו הצורני, ורק בחינתו המדוקדקת של עיצוב זה תביא לגילוי 52 המסר או המסרים של היצירה הספרותית, כטענתו המשכנעת של מאיר וייס . ב . מה בין המְספר לעורך בסיפור המקראי ? אני שותף לדעתו של זקוביץ ואחרים שהעורך המקראי : אינו איש מבולבל, המצרף באופן מקרי ובחוסר מחשבה את הסיפורים שנתגלגלו לידיו, אלא אמן חושב ויוצר שהפסיפס מעשה ידיו הוא יצירת אמנות החשובה לא פחות מעיצובן של אבני הפסיפס הבודדות . [ . . . ] הפעילות הפרשנ...
To the book |
|
|