|
|
17 לֶך לְךָ אין להירתע כשמתבקשת גם ביקורת . בבואי לקרוא סיפור מקראי, אני מנסה לקרוא בו כאילו זו הפעם הראשונה . קריאה בתולית . כולי דרוך לקראתו ולקריאתו, כולי מרוכז בו וקשוב לו ולְמה שיש בו . הנחת המוצא שלי היא שאין לקבל שום דבר כמובן מאליו . לדעתי, "המובן מאליו" הוא האויב של ה"מובן" . בכל תקשורת טובה עלינו להיות מודעים לכך שמה שמובן מאליו לי אינו בהכרח מובן מאליו גם לשני . גישה ספקנית 5 לטקסט ולא ( רק ) לעצמנו . תשומת זו מעודדת אותנו הקוראים להיות קשובים הלב המירבית מופנית לכתוב, אני מתבונן בו בעיניים פקוחות כשהסיפור הוא העיקר . כפי שבטא זאת בבהירות יאיר זקוביץ : "התנ"ך ניצב במרכז, ואני אינני 6 את צפונותיו, לגלות את רעיונותיו . לא על השקפת עולמי אלא כדי לחשוף 7 שלי אני כותב ומרצה, אלא על הדעות הארוגות בסיפורי המקרא [ . . . ] " . יחד עם זאת עליי להיות מודע לכך שיש לי כקורא השקפת עולם שללא ספק עשויה להשפיע על הבנתי את הכתוב בו . אשר להצעתו של זקוביץ 8 הצעה זו נראית בהמשך דבריו, "הריני משתיק את עצמי בפני המקרא", 5 . הדגמה לקריאה קשובה ועֵרנית למסופר נחשפת, למשל, בסיפור על קורות הגר ובנה י...
To the book |
|
|