הקדמה

10 יצחק ( איציק ) פלג "שואת ביאפרה" . בדברי המבוא כתבתי : לפני עשרים וחמש שנה, עמד העולם בשתיקתו הנוראה לנוכח השמדת עמנו . רבים, נאורים וחכמים אשר פשעו בשתיקתם באותם ימים נוראים, "יצאו" מן הסבך המוסרי אליו נקלעו באומרם : "לא שמענו, לא ידענו, לא האמנו" . ואני בתמימותי האמנתי כי לאחר ה"שואה" לא יישנה מקרה דומה . למרבה הצער, לאחר 25 שנה, עדים אנו להשמדת עם ברוטלית . מה מצערת עובדה זו, אך מצערת לא פחות שתיקתו של העולם . התחנה הבאה במסע חיי הייתה לימודים במכללת אורנים בטבעון . טבעי היה שבחרתי ללמוד היסטוריה יהודית בעת החדשה . רק לאחר שנדרשתי לבחור חוג נוסף בחרתי בימי בית ראשון . שם החלה אהבתי לספר הספרים שלנו . תחנה נוספת בחיי, המשקפת את זיקתי לעם היהודי ולנושא הספר, הייתה בשנות ה – ,80 כשנתבקשתי להיות שליח השומר הצעיר בגולת ניו יורק . לסיום שלוש שנים של שליחות בגולה הוצאתי ספרון הדרכה לשליחים . הפרק האחרון בספרון דן ב"יחס אל היורדים" . מילות הסיום שלי לשליחים שיקראו את הספרון היו : "שליח יקר, צא לדרך וקרב את בני ארצנו ובניהם למולדתנו האחת והיחידה ותבוא על שכרך" . לכן, אין זה מקרי שנושא עבו...  To the book