פרשת שופטים

252 מירון ח . איזקסון ב המתח בין מהלכים "גדולים" לבין תודעתו של הפרט אופייני להתפתחות הפרשה בכלל . נתאר לעצמנו את התמונה הדרמטית של הכנת מחנה ישראל למלחמה ( כ, א ואילך ) . והנה, במהלך הכנה זאת, טפח אחר טפח נפתחים הקשרים : הכהן, משוח המלחמה, מדבר ומתאר את המצב . הוא עצמוֹ מפרט מי זכאי לעזוב את שדה הקרב ( במלחמת רשות ) בגלל משימה קיומית שטרם השלים . לבסוף מוזכר "מי האיש הירא ורך הלבב" . ראשית, שימוש במונח "מי האיש" בהקשר של יראה וחולשה הוא מדהים למדי ( לעומת, למשל, מזמור תהלים : "מי האיש החפץ חיים [ . . . ] " ) . שנית, ידועה המחלוקת האם מדובר באדם הפוחד עקרונית מהמלחמה, או באדם החושש שבגלל חטאיו הוא עלול להיפגע בקרב . בעומק הדברים בולט בכל מקרה העיסוק בלבטי הנפש טרם הכניסה לקרב . יתרה מזאת, לפתע המחנה הצבאי המתגבש לקרב מקבל אפיון פרטי, אישי ואנושי ביותר, החל מפנייתו של הכהן משוח המלחמה ללוחמים, עד גורלו והרהוריו של כל חייל וחייל . ג בכל מקרה של עונש חריף עד כדי מיתה, יש מי שהולך לעולמו ויש מי שניצל ונכנס לקטגוריה החדשה של "נשאר", שורד . כפי שכונו שני בני אהרן "הנותרים", כך ההתייחסות הכול...  To the book