פרשות מטות מסעי

224 מירון ח . איזקסון האדם, מה שמאפיין אותו, מהותו הממשית . ידוע לנו שהמילה "דבר" בתורה הנה מרכזית ביותר בכל הרמות של "הדברים האלה", היסודות של האמונה ושל ההתנהגות . די אם נביט בדוגמה אחת מיני רבות בפסוק טז ( פרק לא ) : "הן הֵנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בה' על דבר פעור [ . . . ] " - מהות בלעם ומהות פעור . נובע מכך שאדם המפר את דיבורו, מחלל את הדבר "שלו" . ב שמירת ההתחייבות הלשונית מקבלת את מעמדה המיוחד גם בהקשר הדיון בין משה רבנו לבין שבטי ראובן, גד וחצי המנשה . העניין העיקרי כאן הוא אכן הציפייה שהם יעמדו במחויבותם כלפי משה באשר לכיבוש הארץ ושרק עמידה מדוקדקת במחויבותם תְזכה אותם בנחלתם בעבר הירדן . במובן זה שיחת משה עם שני השבטים וחצי מתכתבת עם הדרישה הברורה בתחילת הפרשה לעמוד בהתחייבויות מילוליות . ג - מאין באת או לאן אתה הולך ? מעבר לכך ישנו רובד נוסף . בפרשת מסעי אנו קוראים את פירוט מהלכי ישראל במדבר : "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על – פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם" . אכן, בעברית הקשר בין מוצא ( מקור ) לבין יציאה ( החוצה ) הוא מובהק . דבר שנברא יש בו מימד של יציאה לדרך ממק...  To the book