פרשת במדבר

176 מירון ח . איזקסון ב - דיבור במִדבר הניגוד החריף בין האופי ה"זרוק" של המדבר לבין הסדר המלא הנדרש כאן מתחבר גם למורכבותה של מילה זאת . המילה "מדבר" קרובה בעברית לשני העניינים המרכזיים באפיון האנושי : הדבר והדיבור . כל חיינו נעים סביב ה"דברים" המעסיקים אותנו, סביב הדברים המושכים וסביב הדברים הדוחים . המלחמות, הקנאות והאהבות הן על ה"דבר" המסוים שבין אדם לקונו, בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו ובין עמים שונים . הדיבור מבטא את המחשבה האנושית על אודות הדברים השונים . והנה מתברר שהדיבור החד – פעמי והפלאי ביותר, הדיבור של מעמד הר סיני, קורה דווקא במדבר . רק מקומו של השקט המלא מאפשר את בוא הדיבור . רק ההסתלקות מכל הדברים השגרתיים מכינה את הדבר הגדול והבלעדי . דיבורו של הבורא במדבר סיני הוא אפוא נקודת החיבור הכמעט בלתי אפשרית בין האנרכיה המדברית לבין הזיהוי המדויק ביותר של שורש הדברים . המדבר אינו מסתלק מהאדם גם כאשר האדם יוצא ממנו . בדיוק כפי שארץ מצרים נצרבה בישראל לתמיד, כך השהות המדברית רלוונטית גם בארץ בנויה . המדבר מתקיים לא רק בגלל האפשרות התמידית של האדם ( או לפחות האשליה ) לחשוב עליו כמק...  To the book