פרשת ויגש

71 הערת משורר ג בנאום יהודה הוא אינו מונה הישגים ואינו נושא "נאום אידאולוגי" . הוא מתאר בקצרה את השיחות בין יוסף לאֶחיו, ובשיאו של הנאום הוא מתרכז באביו יעקב . כאן הוא מייחד את הביטוי הפלאי "ונפשו קשורה בנפשו" כדי להגדיר את הקשר בין יעקב לבנימין . דומני שזאת ההגדרה העמוקה ביותר לרגש האהבה . אכן, האמונה העברית מתפתחת בתוך "סיפור" משפחתי החל באברהם אבינו . כל אירוע מכונן בחומש בראשית הוא בעל הקשר משפחתי, כאן גם מבחנו וגם סיכויוֹ הגדול של האדם . והנה ממש על המבנה המשפחתי הזה מרצה עתה יהודה בפני יוסף . האם ייתכן שבכך הוא אף רומז ליוסף שהוא חושד בזהותו האמיתית ? שהרי ההתנהלות של "שליט מצרים" כלפי האחים חורגת מכל אמת מידה סבירה, ויוסף הוא זה שמעלה ללא הרף את ההיבט המשפחתי בשיחותיו . לכאורה, השליט עושה זאת כדי לבדוק את אמינות אורחיו, אבל מעורבותו הרבה בפרטים וההתעניינות העזה באבי המשפחה בהחלט עשויות לעורר ביהודה מחשבות מרחיקות לכת יותר . בכל מקרה, נאומו ה"משפחתי" של יהודה מכוון כאן לאישיותו המפתיעה והמורכבת של השליט המצרי שניצב מולו, זאת "גישתו" הנוכחית של יהודה . ואכן, יהודה ה"נִגש" בתחילת ה...  To the book