גדול של 50,000 אנשים לאושוויץ, בהם מהערים המרכזיות . בגל הגירושים מילאו מוסדות היודנראט והמשטרה היהודית תפקיד פעיל בריכוז היהודים לגירוש ובמיונם . מרין סבר שכדי להציל את מרב היהודים, ובעיקר את כוחות העבודה, יש למלא בנאמנות את פקודות הגרמנים . מספר המגורשים בפועל היה כמחצית מהמתוכנן ומרין מייחס זאת לפעילותו . בתוך הציבור היהודי באזור היו כאלה שתמכו במדיניות של מרין, וחלק אחר, בעיקר מקרב תנועות הנוער, התנגד לו . ציטוטים מתוך דבריו של מרין : " ( קיץ 1942 ) . אין אנו רוצים ללכת בדרכי צ'רניאקוב, אין אנו רוצים למות כגיבורים . אמנם אין אנו יודעים מי מאִתנו יישאר בחיים, אבל אנו רוצים בכל מחיר להישאר בחיים . . . ( קיץ 1942 ) . ביקרנו במרכזים היהודיים ובידינו ידיעות ברורות על המתרחש שם . היינו בברלין ובפראג, ומה ראינו ‑ דיכאון, היעדר יד חזקה אשר תוכל להשתלט על המצב . מנהיגי יהדות גרמניה וצ'כיה איבדו את הראש . . . את הגירוש מבצעים השלטונות, ולוועדי הקהילות אין כל השפעה על מהלך העניינים . הזכרתי להם, שבביקורי הקודם אצלם הצעתי להקים נציגות משותפת לכל היהודים הנמצאים תחת כיבוש גרמני, אך הם לא רצו לש...
To the book