נשאר עד סוף ימיו ( במונחים שלנו, מדובר במאסר עולם, אבל בעולם של אז הוא פשוט הוחזר למסלול החיים הראוי לנזיר ) . למעשה, הכנסייה "הוכיחה" את עמדתו של גוטשלק בעצם התקיפות שבה דיכאה אותה . והנה הפרדוקס : לפנינו נוצרי ירא ‑ שמים, המבטא את עצמאותו בדרך הנוצרית ביותר שאפשר - בהכחשת כל עצמאות שהיא . ואפילו גילוי עצמאות חסוד כזה הוביל אותו להתנגשות עם הכנסייה הרשמית . כשקראתי את קורותיו של גוטשלק, נזכרתי בעיקרון מרכזי שלמדתי בשנים הרבות שבהן עסקתי בהנחיית קבוצות : אין אירועים מבודדים . כל אירוע המתרחש בקבוצה מבטא תהליך סמוי העובר על הקבוצה כולה . אם, למשל, אחד המשתתפים כועס על המנחים, עליהם להניח שהוא מבטא קול סמוי הנחבא גם בלבם של משתתפים אחרים ( ולפעמים הם עצמם אינם מודעים לו ) . התגובות השונות של חברי הקבוצה נתפסות כצדדיה השונים של מערכת נפשית מורכבת אחת . וכשאנחנו מרימים את המבט מעבר לקבוצות הקטנות שאנחנו מנחים, אנחנו מבינים שגם תרבות היא "קבוצה", וגם עליה חלים חוקי ההתנהגות של קבוצות . אם נניח כך, נראה בסיפורו של גוטשלק משהו מעין "קול של הקבוצה", המבטא תהליך עמוק הרבה יותר מסיפורו הפרטי, ונ...
To the book