לקין בדברים הבאים : "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ ; הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" ( בראשית ד, 6 ‑ 7 ) . האל מציג אפוא לקין שתי אפשרויות : האחת, "אִם תֵּיטִיב" . השנייה "אִם לֹא תֵיטִיב" . מדובר באפשרות של קין להיטיב את דרכיו או שלא להיטיבן . מכאן שהיה דופי כלשהו במעשיו . התוצאה של הטבת דרכיו תהיה "שְׂאֵת", מילה שבהקשר זה קשה להבנה . פירושו של אברהם אבן עזרא היא שהכוונה לכך שקין יוכל "לשאת פניו", כלומר להתבונן במעשיו ללא בושה ( ההפך מנפלו פניו ) . אך אם לא ייטיב דרכיו יהא עליו להתמודד עם יצר הרע שאליו תהא תשוקתו אך הוא ישלוט בו . הטקסט אינו מציין אם קין השיב לדברים אלה ומה היתה תשובתו . מות הבל ( גוסטב דורה ) ממשפטם של אדם וחוה ועד שלמה ודניאל 29 סמוך לאחר אירועי הגשת המנחה לאל, בשעה ששני האחים היו בשדה, "וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ" . המניע להריגה לא צוין, אך מהקשר הדברים נראה שמדובר בקנאה הנעוצה בכך שאלוהים העדיף את הבל ומנחתו . אפשר אולי גם לראות בכך סמל לסכסוך הקד...
To the book