על כתיבת הספר מאת עדינה שריד, מרפאה בעיסוק

ד ו ר ו ן נש ר 298 רקמה מוחית לא קיבלה חמצן, והתָאים שם מתו . אבל המוח הוא איבר "גמיש", ועל זה מבוססת מלאכת השיקום : התאים שמסביב לאזור הניזוק, אלה שפחות נפגעו, מנסים ככל יכולתם לפצות על הנזק ולמלא תפקידים חדשים . גם הרזרבות המוחיות — הרמה הקוגניטיבית / שפתית הקודמת של המטופל — מהוות גורם חשוב במשוואה . במובן זה היה לדורון יתרון גדול משום שהוא היה תמיד איש של מילים, מחשבות ודעות . כל חייו המקצועיים סבבו סביב מילים, ולכן עמדו לרשותו רזרבות מילוליות רבות . היו אמנם ימים שהוא התקשה להגיד משפט כלשהו או שהמילים נתקעו לו, אבל למראה תמונה של כובע הוא הצליח לומר : "מגבעת" ( כמו שסיפרה צאלה, קלינאית התקשורת, באחת מהישיבות ) . האם הוא יוכל להשלים את הרומן שאותו החל לכתוב לפני האירוע ? האם הוא יוכל לכתוב מוזיקה, לשחק בטלוויזיה, לשדר ברדיו ? במילים אחרות : האם הוא יוכל לחזור לעבודתו ? אלו השאלות שריחפו מעליו כל הזמן . העיסוק המרכזי של דורון היה קשור בשפה, בחשיבה, בהבעה . כאן נכנס לתמונה השיקומית הריפוי בעיסוק . מטרת הריפוי בעיסוק היא להחזיר את האדם לְעיסוק שהוא משמעותי עבורו, ולא משנה אם מדובר בעי...  To the book