|
|
310 תור הזהב הקראי [ 3 ] וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר . ואמר איש לרעהו : 'הבה נִלבֹּן לבנים ונשׂרֹף שריפה' ; והיתה להם הלבֵנה במקום האבן והחֵמָר היה להם במקום הטיט . לימדנו שפנה האחד לזולתו בבקשה לְלַבֵּן לְבֵנִים ולצורפן, כדי שתהיינה הקלות והאיתנות ביותר . והם ליבנו את הלבנים במקום האבן שבאמצעותה מרימים את הנדבכים . והם חימרו חֵמָר כדי לטייח באמצעותו את הקירות במקום טיט . זאת כדי שיהא הבניין איתן . ולִבּנו לבֵנים וצרָפוּן והכינו את החֵמָר . [ 4 ] וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ . אחר כך אמרו : 'הבה נבנה לנו עיר ומגדל אשר ראשו בשמים, ונעשה לנו שֵם, פן נפוץ על פני כל הארץ' . לימדנו כי כאשר הם הכינו את הלבנים ואת החמר, אמר איש לרעהו : 'הבה נבנה עיר אחת שנגור בה כולנו, ונבנה גם מגדל המתנשא לשמים כדי לעשות לנו שֵם לַנֶּצַח הודות לבניית המגדל הזה . ונתקבץ בעיר הזאת פן נפוץ בעולם ויי...
To the book |
|
|