|
|
מִוַעְיְנוֹת הלשון והמילונאות 187 ב . במדבר כא 16 בערך 'בְּאֵר' מתרגם אלפאסי את המילה ומצטט את הפסוק וּמִשָּׁם בְּאֵרָה הִוא הַבְּאֵר ( במ' כא 16 ) . הוא מציין שהה"א באה במקום 'אל', כמו הָעִירָה ( בר' מד 13 ) ו- הַבָּיְתָה ( שם יט 10 ) . הוא מוסיף שהטעם במילה בְּאֵרָה , שמשמעה כיוון, הוא באל"ף ( מלעיל ) , ואילו כשהטעם הוא ברי"ש ( מלרע ) , כמו בְּאֵרָה בְנוֹ ( דה"א ה 6 ) או וְיִתְרָן וּבְאֵרָא ( שם ז 37 ) , המשמעות היא שֵם פרטי . בהמשך כותב אלפאסי : 'וכבר טעו חלק מבעלי המסורה כשספרו את השמות ( = בארה במלרע ) עם מילת 'באר' ( = בארה, כיוון, במלעיל ) ולא הבחינו בהבדל שבין הטעמותיהן . וכך טעו ב- וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה ( דה"א ד 4 ) ואמרו 'אין כמותו שֵם איש', וזו טעות גדולה, משום שהמסורה אינה אומרת 'אין כמותו שֵם איש' אלא כאשר אין הבדל בטעם ובניקוד כדי להראות שהוא מוזר במשמעות, כמו : אָבוֹת הָרֹאשׁ ( דה"א כד 31 ) . וכמותו וְאֶת מִרְמָה ( שם ח 10 ) . וכמותו זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת ( שם טו 18 ) , וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ ( שם ח 9 ) , אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹ...
To the book |
|
|